הבריאות הפיזית שלך

אם תניח לו – הכלא יהרוס אותך פיזית. לעיתים מזומנות נראה (ומורגש) שזו בדיוק המטרה עבורה הוקם, לגרום לך להזקין בטרם עת, לדרדר את מצבך הבריאותי כמה שיותר ולגרום לך לסבול מבריאות לקויה עד כמה שניתן.
הנה לך כמה עצות שתעזורנה לך לשמור על בריאותך ותעזורנה לך לעבור את שנות המאסר מוגן יותר. בריא יותר.
הכלא הוא מקום מזוהם. מרבית בתי הכלא הם ישנים נושנים ובעלי רמת תחזוקה (ורצון מצד ההנהלה לבצע אותה בכלל) שואפת לאפס. המצב התחזוקתי הירוד וצפיפות האוכלוסין האיומה בבתי הכלא במדינת ישראל (נכון לעכשיו – שנת 2009, למעלה מ – 1,500 אסירים הם חסרי מיטה משל עצמם, וישנים – במשך שנים ! על גבי מזרונים דקיקים הנפרשים על הרצפה המטונפת מדי ערב) גורמים לכך שהכלא – כל כלא, הינו כר פורה למזיקים מכל הסוגים, ומחלות המועברות ברובן המכריע על ידי מגע.
לפיכך, נ ק י ו ן פיזי הוא הכרחי וחיוני !!! תמיד, בכל מצב ובכל תנאי – שמור על ניקיונך האישי וטפח את עצמך. גם כשהשמים אפלים וקודרים וקבלת בשורות איוב. גם כשאתה מתעורר בבוקר ותוהה : "שיט, בשביל מה בעצם, בשביל מי ?" תמיד יש בשביל מי. בשביל עצמך. שמע חבוב, אם אתה לא תדאג לעצמך – אף אחד אחר (בכל העולם) לא יעשה זאת. האמן לי, הייתי שם. ניקיון פיזי הוא הצעד הראשון לשמור על בריאותך בכלא. ניקיון והיגיינה אישית מעלה את רמת הערכתך העצמית וגם מהווה מעין הצהרה חיובית לגבי עצמך – לסובבים אותך.
תתרכז בניקיון המקסימאלי שאתה מסוגל לו בסביבתך המיידית (אזור המיטה, התא וכו'). תמיד נסה כמיטב יכולתך לצמצם את רמות הזוהמה והאבק למינימום האפשרי. אני בטוח שבאיזו שהיא נקודה בחייך פגשת כבר ב"חבר'ה החומים" – ולצערי, בתי הכלא מלאים בהם בכמויות לא יאומנו. אבל אל תתפשר – לעולם אל תתפשר. אפילו באם אתה פוקח עין תורנית בשלוש לפנות בוקר ורואה על הקיר ממולך מטפס לו ג'וק דוחה בהנאה מרובה – קום והרוג אותו. כמה יותר – יותר טוב. ולא רק אותו, גם את "קרובי משפחתו". פשפשים, כינים, "בגבגים" וכל היתר, כולם נושאי מחלות וזוהמה.
בגלל צפיפות היתר והחיכוך המתמיד והבלתי פוסק עם המוני האסירים, להימנע לחלוטין ממגע פיזי בכלא זה קרוב לבלתי אפשרי. אחד הדברים הראשונים בהם תבחין לכשתגיע לראשונה לכלא, הוא שלא כולם נקיים, בלשון המעטה. חוץ מריחות לא נעימים (דרך מנומסת לקרוא לסרחון הגוף) והרגלים מזוהמים (למשל, האכילה והשארת זוהמה אחריה) הרי שהלכלוך גם גורם למחלות זיהומיות מדלקת ריאות, הרפס, צהבת ועד לאיידס (האמינו או לא – נשאי המחלה האיומה הזו אינם מבודדים בבתי הכלא במדינת ישראל, ומצויים ומעורבים בחברת כלל האסירים !!!) כך שלעולם אל תיגע ו/או תאכל ו/או תשתה במשהו – מזון, סיגריה או כל דבר אחר, שמישהו נגע בו לפניך. הקפד על שימוש בכלי האוכל האישיים שלך ועל ניקיונם (אני יודע שבהרבה תאים כל הצלחות וכל הכלים הם של כלל דיירי התא וכולם משתמשים בכול, אבל עדיין, אינך חייב להיות חלק מהעדר, ושמור בעצמך על ניקיון כלי האוכל שלך. בתא עצמו, גם במזג אויר סוער וקר, הקפד תמיד להשאיר (לפחות) חריץ פתוח באשנב המסורג לצורך זרימת אויר טרי ורענן. נסה להימנע עד כמה שלאל ידך ממגע ושהות קרובים למשתעלים כרוניים, גם במחיר מעבר לתא אחר. הבריאות שלך שווה יותר.
נסה כמיטב יכולתך לצמצם – או להימנע לחלוטין מדברים כמו סיגריות ואפילו קפה (אסירים נוטים לצרוך אותו בכמויות מופרזות על פי כל קנה מידה) ובודאי סמים, מכל סוג. חוץ מזה שהדברים הללו מזיקים לבריאותך, הם הופכים אותך ל"תלוי הרגל" ואף למכור לחלוטין. והרגלים שאתה תלוי בהם, שלא לדבר על התמכרויות, לוקחים ממך את העצמאות שלך, ומחניקים כל יצר ורצון לפנות לכיוון חיובי. ואתה חייב לשמור על עצמאותך לקראת השחרור.
מזון הוא חיים. אבל בכלא מרבית המזון אינו מזון כלל וכלל, אלא מה שאני מכנה אותו "ממלא בטן", ולא יותר מכך. אין לו כל ערך מזין וכל ייעודו הוא למלא את בטן האסיר ולגרום לו לחשוב שהוא שבע ונינוח. המזון מגיע בדרך כלל מקופסאות שימורים, מיובש לחלוטין, ואז בדרך כלל הוא מורתח ו/או מטוגן מעבר להכרת טעמו המקורי. הבשר כמעט בכל המקרים, טחון על מנת להסוות את מקורותיו, ז"א איזו פסולת הכניסו לתוכו. המון, אבל המון כרוב ותפוחי אדמה, והכול לא נקי. מה לא נקי – מזוהם לגמרי. תמיד. יצא לי לבקר הרבה במטבח הכלא, וראיתי באופן בלתי אמצעי את רמת ההיגיינה של האסירים-הטבחים כשהם מבשלים (אגב, האסירים גם מבשלים לסוהרים, ואם הייתם רואים, כמוני, מה הם מעוללים למזון הסוהרים, פשוט נס שהם, הסוהרים, נותרו בחיים. גועל נפש מרוכז). אז ככלל, נסו למעט באכילת דברים לא מזוהים עד כמה שניתן, ובאם אפשר, הרבו לקנות "תוספות" מן הקנטינה על מנת שיעשירו את תפריטכם – וייטב לכם!
אויר צח ואור שמש חיוניים לבריאותך. אם יש לך אפשרות – צא כמה שאפשר יותר לחצר "הטיולים". כן, יש דבר כזה. משטח ביטון (שפעם היה בצבע ביטון, ז"א אפור בהיר וכעת, בחלוף כ"כ הרבה שנים, הוא בצבע שחור-ג'יפה, כי מי כבר מתאמץ לנקות ?) מוקף חומות ו/או מבני האגפים, ובו אתה יכול להסתובב קצת באוויר הדמוי-חופשי (לא לבד כמובן, יחד אתך יהיו עוד כמה עשרות אסירים שיקפצו על ההזדמנות להוציא קצת אנרגיה, לנשום קצת אויר צח, טוב, נתפשר על קצת פחות מסריח, ואם אפשר קצת ל"סגור חשבונות" עם מי מהשכנים, עוד יותר טוב) ואולי אפילו ל"תפוס" קצת שמש חיווריינית. אז נסה לנצל את האפשרות הזו עד כמה שניתן יותר, אפילו בחודשי החורף הקרים. באם קצת תתאמץ, כדאי גם לבצע כמה תרגילי כושר. ריצה, הליכה, קצת כדורגל, העיקר להפעיל את הגוף, ולהוציא מעט אנרגיה. כבר הוכח שביצוע תרגולת פיזית יומיומית מוסדרת, מפחית לחצים ומתחים ותורם משמעותית לבריאותך. וחוץ מזה, תמיד טוב להיות בכושר, במיוחד במקום כל כך בלתי צפוי כמו הכלא.
שנת לילה חשובה אף היא עד מאד. מנוחה טובה בלילה ביחד עם שמירה על כושרך הפיזי, יאפשרו לך להגיע ליום הנכסף כ"כ – יום השחרור מהמאסר כשהזדקנת הרבה פחות מהמצופה, ושנות המאסר תשארנה את חותמן בצורה קלה יותר.