הטלוויזיה ואתה

בזבוז הזמן הכי מטומטם בכלא הינו הצפייה/בהייה בטלוויזיה. אתה רואה אנשים מבוגרים בכלא יושבים וצופים בסרטים מצוירים או באופרות סבון דביליות שעות ארוכות מדי יום ביומו. הם כבר מכירים את כל התכניות, את שמות הגיבורים, מה עשה כל אחד, ולא זו בלבד – יש ביניהם ויכוחים (מה ויכוחים – ריבים אלימים של ממש) בנושא מה אמור גיבור זה או אחר לעשות בפרק של מחר. כך ימים, שבועות ואף שנים. הם חיים באמצעות הטלוויזיה, חיים משל עצמם אין להם, והטלוויזיה שולטת בחייהם (ממש כמו הסם) והופכת אותם למטומטמים גמורים, באם זה לא קרה עד עכשיו. הפנטזיה הלא מציאותית שמספק המכשיר, שולל מהם את היכולת לחשוב מחשבות יצירתיות מקוריות ומרעיל את נפשם ורוחם. צפייה רצופה ומסיבית כל כך בטלוויזיה גם יוצרת לאורך הזמן הרגל מסוכן של צורך תמידי בבידור הירוד הזה, והדבר מביא לעצלות, ולא סתם עצלות – אלא עצלות כרונית. עצלות שלא מאפשרת לך לצאת בבוקר מהמיטה, שלא לדבר על מקלחת וצחצוח שיניים. עצלות שבגללה אתה מוותר גם על ה"עזרה הראשונה" הנפשית שלך – שיחת הטלפון היומית עם המשפחה/ילד/אישה שלך, ו/או מי שעדיין איכפת לו ממך – שם בחוץ. עצלות שבעטיה אתה "נרקב" במיטה כל היום – רק בשביל להמשיך כך בלילה. אינך נוטל חלק בשום פעילות ואף לא יוצא לחצר הטיולים. עצלות מטמטמת חושים. והכי גרוע : אתה מפסיק לתכנן את העתיד. מה תעשה לכשיגיע היום המאושר. איך תבלה עם משפחתך (אם נותרה לך כזו), ובכלל, איך תתחיל לחיות. לחיות מחדש.
לכן, תוציא את הטלוויזיה מסדר היום שלך – ומהר. אין כל רע בלצפות בחדשות פעם ביום, או במשחק כדורגל טוב כשיש, אבל כהרגל, תעיף אותה לכל הרוחות, ויפה שעה אחת קודם. אני יודע שלמקרא הדברים האלה, יהיו אסירים שיסתכלו עלי בעין עקומה ויגידו :"הוא לא נורמאלי, איך אפשר בלי טלוויזיה ?" אבל כך יטענו גם הנרקומנים המכורים לסם. ותאמינו לי – אפשר גם אפשר בלי טלוויזיה. ע ו ב ד ה. ברגע שתעשה כך, תהיה מופתע כמה תוכל להספיק בזמן שיהיה בידך. תוכל להתחיל לנהל את הזמן – במקום שהוא ינהל אותך (אם המשפט החכם הזה נשמע לכם, לחלק מכם, מוכר, הרי זה מפני שהוא לקוח מתכנית "12 הצעדים" של נרקומנים אנונימיים לגמילה מסמים. ואין הבדל גדול בין הדברים). תוכל שוב להציב בפני עצמך מטרות, לעמוד בהן, ולחוש שוב את תחושת ההישגיות המבורכת.
יייייייייייייייייההה !!!!!