האסירים מגיעים מעולמות שונים ומשונים. הכלא הינו מקום סגור עמוס וגדוש בגופות חיות מכל צורה גודל וצבע. אתה תמצא את עצמך – תרצה או לא תרצה, חי עם בני אדם אחרים בקרבה כזאת שכמוה לא הייתה לך מימיך קודם לכן עם אף יצור אנוש אחר (אפילו לא עם אשתך) ואת מרביתם (אם לא כולם) לא תוכל לסבול כלל. בדרך כלל מתחלקת אוכלוסיית בתי הכלא לקבוצות. במרבית המקרים הקבוצות מתבססות על מוצא (גרוזינים נגד מרוקאים), דת (ערבים נגד יהודים) גיאוגרפיה (ירושלמים נגד בת ימים) וכמובן על התארגנות קבוצות מסוימות, או בואו ונקרא לילד בשמו : כנופיות. כולם נגד כולם. כולם שונאים את כולם, ולכולם יש חשבונות עם כולם. ההנהלה והסוהרים יודעים בדרך כלל מי נגד מי ומי שייך לאיזו כנופיה וזאת ב"עזרתם האדיבה" של המלשינים מקרב האסירים, וכאלה לא חסר .
יש קבוצה של אסירים ש"מרגישה בבית" בכלא. דרך החיים שלהם הובילה אותם למאסרים וחיי הכלא עוד מילדותם. נערים עבריינים, מוסדות לנערים עבריינים, בתי כלא לנערים ולבסוף (איך לא) בתי הכלא לבוגרים. הם ריצו כבר כמה וכמה תקופות מאסר במרוצת השנים וחלקם מעדיף להיות בכלא מאשר בחוץ. הביטחון היחסי בתוך הכלא – אומרים להם מה לעשות. מתי ואיך לעשות זאת, מאכילים ומלבישים אותם וכו' – החיים בחוץ יותר מדי קשים לשכמותם. גם לקבוצה אחרת של אסירים החיים בכלא לא נוראים ואיומים. נרקומנים חסרי בית ו/או חסרי מקצוע ועתיד, מוצאים בכלא מחסה – זמני לפחות מצרותיהם בחוץ, סוג של "בית הבראה". בעבורם, "מנוחה" של חצי שנה/שנה בכלא – זו ברכה. קבוצה נוספת של אסירים, הינה קבוצת העבריינים שבעבורם המאסר הינו "תאונת עבודה". הם עבריינים כל ימי חייהם, ולוקחים כעובדת חיים את הכניסות לכלא מדי פעם בפעם .הם אינם מביעים חרטה על מעשיהם אלא צער על תפיסתם, ומעבירים שעות וימים בדיונים (בקולי קולות, שכולם יוכלו לשמוע) על מה יעשו לכשישתחררו מן המאסר הנוכחי, איזו עבירה, את מי יגנבו/ישדדו/ירמו, איפה ולמי ימכרו סמים וכו'. הזמן אותו הם מרצים בכלא הינו רק "שלוחה"/המשך לחיי הפשע שלהם בחוץ, ורבים מהם ממשיכים "לעשות עסקים" גם מתוך הכלא .
רשימת הפרקים
תפריט