אם תניח לו – הכלא יהרוס אותך רוחנית. החוויה האיומה ונוראה של איבוד החרות, של להיות כלוא מאחורי סורג ובריח, עלולה להפוך אותך לאדם מריר, נכה רגשית, ללא שום רגשי חמלה לבני אנוש אחרים. בקלות בלתי נסבלת אתה יכול לאבד במהירות הבזק את כל הערכים שהיו לך. אם לא תתמקד ותשית את לבך כראוי, הרוע והעדר כל מוסר שהוא בכלא "יחסלו" את חייך הרוחניים.
האדם מורכב מגוף, בינה ורוחניות (או נפש). השלושה מחוברים, קשורים ויוצרים ביחד את החיים כפי שאנו מכירים אותם. אנחנו מודעים ובטוחים בגופנו, מפני שיש ביכולתנו לראותו ולגעת בו. אך מה בדבר הרוחניות או הנפש ? כשאנחנו "מתכווננים" טוב יותר לעצמנו, אנחנו מודעים לקיומה, מפני שאנו חשים בה.
תפילה ו/או מדיטציה חיוניות לחיי הנפש והרוחניות. מאז ומעולם חש האדם הקלה רוחנית עצומה כשקרא בצר לו לכוח עליון שקיווה שיעזור לו. ולא משנה כהוא זה באיזה שם נכנה את אותו כוח/ישות עליונה : "אלוהים", "קרמה" או "גורל" או "זרתוסתרא", הדבר מצוי בספירה אחרת בכלל, מעל לנדבך הכינויים והשמות. עצם הקריאה/הפנייה מסייע לנו להבין את מערכת יחסינו עם שאר בני האנוש, את מקומנו אנו יחסית אליהם ולשאר העולם ומהווה מעין "מזון רוחני" המזין את נפשך. אתה מתעמק בתוכך פנימה והופך להיות מודע לעצמך עשרות מונים מאשר קודם לכן.
צום הוא דרך נוספת לנקות ולטהר את הנפש. כן, צום. אין הכוונה כמובן לצום דתי נוסח "יום כיפור", אלא צום קל בן יום אחד מדי פעם בפעם. לא תאמין לתוצאות. הצום מנקה ומטהר את הגוף מרעלים שונים, והופך אותך ממוקד פי מאה בעצמך, בפנימיותך, וזה בעצם מה שחשוב יותר מכל.
גם "בריחות" מהכלא מדי פעם תסייענה לך לשמור על שפיותך הרוחנית. איני מתכוון כמובן לבריחה של ממש מבין חומות הכלא, אלא ל"בריחה נפשית" – בינך לבינך. זו דרך נפלאה לצאת מהתא, אל מעבר לחומות הסוגרות עליך, אותן חומות מאיימות/איומות מעשה ידי-אדם החוצצות בינינו לבין החופש הפיזי שנלקח מאיתנו. הבריחה הנפשית תקנה לך חופש אמיתי. כולנו (במיוחד בין חומות הכלא) זקוקים נואשות לקשר רוחני למשהו, ולא משנה באם זה בית כנסת, כנסיה או כל דבר מרוחק אחר. מקומות או בני אדם כאחד. הבריחה הנפשית תאפשר לך לבקרם כרצונך, ולשאוב מהם סעד רוחני, עידוד, והחשוב מכל – אהבה יש תכלית לחייך, מישהו זקוק לך.
רשימת הפרקים
תפריט