כעת הגיע תורו של הליך המיון והקבלה במסגרתו נכונו לך כמה וכמה חוויות משפילות. קודם כל צילומי "פוטו רצח" לאלבום העבריינים, ולאחריו ראיון עם קציני הביטחון והמודיעין של הכלא. ראיון אמרתי ? יותר נכון יהיה לומר חקירה צולבת (מי אתה, מה עוללת, לאיזו כנופיה אתה משתייך) לאו דווקא בנועם הליכות, אלא בצעקות ובהטחת עלבונות (אם לא תעשה פה מה שאומרים לך, אני, אישית, אז…ן אותך …). וכעת, החיפוש. אתה פושט את בגדיך, כל בגדיך, ועומד עירום כביום היוולדך בתור לחיפוש (לעיתים אפילו שעה-שעתיים) ואז עובר חיפוש משפיל על ובתוך גופך. לא בפרטיות אלא בקבוצה גדולה כשכולם מתבוננים בתהליך בעניין רב .
מש"מגיע תורך" צועקים עליך להרים את הידיים גבוה באוויר, לפשק את הרגליים, לאחר מכן לפשק את לחיי העכוז (לבדיקה חודרנית ומשפילה לוודא שלא הסתרת שם משהו), להרים את איבר המין שלך ולחוש אצבעות מפשפשות בתוך גופך. אין, יותר משפיל מזה בעולם .
משנסתיים ה"תהליך" הדוחה הזה, שוב אתה עומד בתור והפעם מנפיקים לך את המדים, מדי האסירים החומים והמצחינים, שמיכות (הריח זהה, רק שעליהן זוחלים כל מיני רמשים "בגבגים" בלשון הכלא), וכלי אוכל (בדרך כלל מפלסטיק, ואף פעם לא סכינים).
"מ ז ל ט ו ב" – הגעת לכלא .