ניצול הזמן בכלא

זמן בכלא הוא "מצרך החודש". יש ממנו בשפע, יותר מדי. אולם, יחד עם זאת הזמן הינו גורם חיוני בחייך כאסיר בכלא. החיים הפיזיים שלנו נמדדים בשניות, דקות, שעות, ימים, שבועות, חודשים ושנים. הזמן מודד את חיינו הפיזיים ; לפיכך, עלינו להתחיל למדוד את הזמן ולהיות יותר מודעים לו. בדרך זו נוכל לנצל טוב הרבה יותר את זמננו בכלא ולהפוך את הזמן ליתרון לנו.
אם תסתכל סביבך בכלא בו אתה נמצא – כל כלא, תגלה מהר מאד כמה זמן יורד לטמיון. שעות ארוכות מדי יום מתבזבזות על דברים אוויליים ובלתי נחוצים. אין כמובן כל רע במשחקים וספורט, אבל כשימים שלמים עוברים עליך במשחקי שש-בש, דומינו, כדורסל, או סתם ברביצה ובהייה נוכח מכשיר הטלוויזיה המרצד עד כדי היפנוזה – כנראה שמשהו דפוק בסדרי העדיפויות שלך.
דבר ראשון בצע הערכה אובייקטיבית (עד כמה שניתן) על כל פעילות ועיסוק שאתה מעורב בו ועד כמה הוא באמת – אבל באמת מביא לך תועלת כלשהי. תועלת נמדדת על פי התוצאה הסופית שלה (ז"א מה באמת אני יכול להרוויח ממנה בסופו של עניין) וכמה זמן מוקדש לה. שעה לפעמים שש-שבע שעות ביום, כל יום – זה כבר בזבוז זמן משווע ! אותו הדבר על ספורט בחצר. מה פירוש "חצר" ? חצר היא "חצר הטיולים". קיים חוק, או יותר נכון נוהל, בשרות בתי הסוהר, שכל עציר ואסיר זכאי (כמובן באם התנהגותו מאפשרת זאת) לפחות למחצית השעה של טיול בחצר טיולים מיוחדת. עכשיו, שלא תעלינה בדמיונכם הפרוע מראות של טיילת משופעת דשא, עם ספסלי מנוחה הנשקפת לנוף מפרץ קסום. ממש לא ! החצר, במרבית המקרים, הינה משטח ביטון, שפעם לפני שנים רבות, כשנוצק, היה בצבע ביטון – דהיינו, אפור בהיר, ואילו עתה, בחלוף שנים רבות, רוויות זוהמה,אלימות ושאר מרעין בישין, הוא בצבע ג'יפה מטונפת, שחור משחור (לא שמתאמצים בשרות בתי הסוהר על ניקיון או משהו המתקרב לכך, ממש לא!). המשטח, בדרך כלל בגודל של כ- 15 מ' על 15 מ', מוקף מכל עבריו בחומת ביטון גבוהה או באגפי האסירים ומעליו – כנותנת משנה תוקף לעובדת היותך כלוא ו… "מכאן לא תצא כל כך מהר חביבי" !!!) פרושה רשת כבלי פלדה טעוני חשמל הנמתחים שתי וערב מעל ראשך, מעניקים לעולם "ההוא", העולם שבחוץ, הילה בלתי מושגת, חלום רחוק שלעולם לא יעלה בידך להגיע אליו. להשתחרר. והחצר עמוסה (תמיד) באסירים. חלקם מתגודדים. מתווכחים (תמיד יש על מה), רבים, מחסלים חשבונות, משחקים שש-בש/דומינו/כדורגל/סל, או סתם מוציאים קצת מרץ. הגיל הממוצע בכלא הוא 24 שנים והאסירים, הכלואים בתא הצפוף 23 שעות ביממה, "משפריצים" אנרגיות אצורות, ומשהגיעו לחצר, הם פוצחים בהליכה מהירה. הליכה אופיינית לאסירים בלבד. בזוגות או בשלשות הם צועדים במרץ, במהירות רבה עד שמגיעים לחומה, מסתובבים בצורה חדה על עומדם, צועדים לחומה הנגדית, מסתובבים ו… חוזר חלילה, כך מחצית השעה, שעה, כל יום, כל השבוע, השנה, השנים. לאחר מכן ישובו לתא המצחין (טוב, אין חלונות ו/או מיזוג אויר בתאים. במקרה הטוב יתקלחו, אבל ב – % 99 מהמקרים יפטרו עצמם ב…"אחר כך", יצנחו על עומדם/שרפרף/מיטה ויבהו בטלוויזיה המרצדת.